יום שני, 14 במאי 2012

שוק הרחמים / יואב שפיז

בס"ד


הנחתי את השקיות המתוחות על רצפת הפרקט הסדוק במטבח הקטן שלנו. הגעתי הרגע מן השוק ,שם קניתי אצל רחמים קישואים קמוטים שנראים היו כגלגול יהודים מהגולה שבאו לקבל תיקון אצלי במטבח בירושלים.

אצל רחמים מקבלים לפי המידה, ברחמים. רחמים מודד לפי משקל העין והלב וכל שבוע אני מרגיש שאני עומד למשפט על מעשי השבוע שחלף, כך שלעיתים מידת המשקל אצל רחמים נוהגת בדין.

הזמנו חברים לשבת והתלבטנו מה נעשה לכבודם ביהודים ששוכנים כבר במקרר, האם נקפיץ או נקלה אותם בתנור לסלט חם. חילקנו תפקידים להכנת השבת, מה יעשה מי ומה באמת נחוץ לנו לכיבוד השבת ומהר מאוד עצם עיסוקנו בענייני השבת הביא ניחוח ממנה אל ביתנו וישבנו בסלון עם ספרים וכוסות מהבילים בתה מתוק.

יממה לפני כן כשעוד היה השבוע תלוי בין השבתות, הלב החמיץ מהחדשות, ובחצרות הבתים אנשים הכינו מדורות לכבוד המנחם שאמר שעד שתבוא הגאולה "אני אחזיק אותה מהשורש שלא תתנדף ברוחות הימים האחרונים", בחדשות אמרו ששונאים גלויים הפכו שנואים חבויים, בעיר המלאכים מצאו חשד לשטן נוסף שחבוי בנינו וכבר יש הדים שעוד מפעל עומד להסגר רבים יהיו תלויים בחסדי שמים והילד שהולך על הקרקע ימשיך לבקש טבעול לצהרים.

בימי שישי יש מתיחות עדינה .תמיד זה ככה כשהשלווה רוצה לבוא ,כי הרי באהבה אכפת ולכן נוהגים בה גם בדין ממש כמו אצל רחמים בבסטה, ומיד אחר-כך כמו שרחמים נוהג, שמים בשקית בלי לשאול איזה פרי או ירק נוסף.

2 comments:

  1. מי זה השפיז הזה ?? תותח!

    השבמחק
  2. מרגש, יואבוס... אני חייבת לומר שזה עשה לי חשק להוסיף מתכון לאורז עם קישואים ואז זה ישלים את התמונה לגמרי...
    אתה גדול כרגיל!

    השבמחק