יום חמישי, 19 באפריל 2012

* / יואב שפיז

בס"ד

היא עוד רגע תצא את הדלת ואני
אוכל לשטוח את נפשי על הדף הלבן.

אבקתי את מדפי הנפש אבקתי שמות
כמו אהוד ושלמה.

רענן ליטפתי ספרים בני מאות בשנים
שעדין נותנים לי מזור.

לפתע נשמטה מסגרת הזמן וכל הימים עלו על גדותיהם.

יש זמנים שאנו מהללים והוא משתחצן בפני מלאכיו
ויש שהוא מהלל ולוקח פרי הילולים אל חיקו.
ומבוהלים נשארים הם ומהללים, מדוע??

כמו כדור הקניידלך
הפסח בא שוב
כמו שהוא כפות בין שני ידיים בזמן עשייתו
אבי קמל ופורח מייאוש ורצון גדול.

עברו יומיים היא עוד רגע תשוב אני מייחל
כבר שלושה ימים שלא היינו לבד
ונפשי מתגעגעת.

הבית הספיק להתלכלך בסיפורים חדשים
ויש על מה לשפוך דיו.

ועל-כן כבר דקות רבות אני מחפש ישבן
להתקרב אל ליבי

עוד ימיים אחדים
משהו כמו שבוע
הקניידלך
יביא את הקיץ.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה