יום חמישי, 5 בינואר 2012

'חומר טוב' - טריו אספרנסה 'וקול הצדק'



אחת מהחוויות החזקות עבורי קשורה, במפתיע, דווקא בתחנות רדיו. שידורי רדיו טובים מסוגלים להפוך יום רגיל לחתונה. לעיתים השדרן / עורך מסוגל להפוך אדם עובד, נוסע (או יותר נכון עומד בפקק) ולעצב עבורו את מצב הרוח החדש, בהנחה שהוא מקצועי וניתנת לו החרות להשמיע מוסיקה טובה גם ברדיו וגם בשעות שאנשים מאזינים לרדיו. אין ספק כי לתוכנית רדיו טובה יש קסם ייחודי, מצד אחד התוכנית כבר רכשה את אמונך אז אתה מסוגל להתמסר להאזנה לתחנה ולפנות לפחות את הקשב הנפשי אל תדר הרדיו, ומאידך אינך יודע מה יגיע בהמשך, לאן העורך / שדרן יקח את הדברים, ולכן לאן מצב הרוח שלך יתקדם בהמשך התוכנית, האם הוא ימשיך את השיר הנוכחי לכיוון קופצני, או שמא אנו עומדים בפני ערב של אינסטומנטלי ושקט. תחושות אלו בשילוב האפשרות כי בכל רגע תשמע ותלמד על להקה / נגן חדש שמעולם לא הכרת, והוא, הוא, המלה החדשה האחרונה של הג'אז / פאנק / רוק או כל דבר שאתה אוהב. יתכן כי בעוד דקות ספורות יחליט השדרן, שכאמור כבר הוכיח עצמו בעבר, להשמיע לך נגן חדש שילווה אותך מעכשיו ועד עולם, לפחות, בכל הרגעים שיהיו חשובים מספיק כדי שה- MP3 ילווה אותך בהם.

על כן התרגשתי כל כך כאשר גיליתי את תחנת הג'אז הנפלאה מוושינטון די.סי,
WPFW jazz and justice radio station.

איני יודע למה הם התכוונו כאשר קראו לתחנה כך, אבל הם אכן, סוף סוף, ולאחר שנים רבות, עושים צדק עם היום שלי, ןמאפשרים לי להאזין למוסיקה טובה ונחמדה.

אחת הלהקות הראשונות שזכיתי לגלות היתה להקה צעירה (אולי, יותר ברוחה) שהוקמה ב-1958, טריו אקפלי, של שלוש זמרות ברזיליות המלוות בנגינת פסנתר, שעושות צדק עם כל מלחין ומנגינה שהן מחליטות לבצע. הלהקה מבצעת שירי בוסה נובא רבים (בעיקר של ג'ובים) עם נגיעות ג'אזיזתיות ועיבודים קלאסיים, שקשה שלא להתמוגג מיהן. לאחרונה, פרסמה אלבום חדש, ואיני יודע להעריך את עבודתן במהלך השנים, אבל אם זה לא השיא של עבודתן,  כנראה שמחכות לי הפתעות מאד נעימות בימים הקרובים, עת אפנה בע"ה את זמני להאזנה משמעותית יותר ללהקה.




תגובה 1:

  1. דרור תודה שנתת לי הזדמנות להכיר אותן זמרות והמוסיקה הנפלאה שהן משמיעות. אפשר לומר שהפתעת אותי (תרתי משמע).
    ד"ש למשפחה.
    סימה

    השבמחק