יום רביעי, 25 בינואר 2012

רשומה ותמונה - אני כבר בת 30 ומעולם לא הייתי באשדוד / אביטל גרא


או: לבד בלילה בעיר זרה



בחודש מרץ 2010 שימשתי אסיסטנטית לצלם שחי בגרמניה ובא לעשות פרויקט צילום בארץ.  בתור האסיסטנטית שלו, ארגנתי לו ביקורים במקומות שונים בארץ וליוויתי אותו במהלך הצילומים שלו.

כך באחד הימים הגענו לאשדוד. אני והצלם נסענו לשם יחד באוטובוס. מתישהו במהלך הנסיעה זה פתאום הכה בי בפתאומיות: אני בת 30, חייתי בארץ רוב חיי אבל מעולם לא הגעתי לאשדוד. לא לביקור חברים/ משפחה, לא לים, לא לעצירה קטנה בדרך (לפחות לא כזו שנחרתה בזיכרון...). כלום.

מאיזושהי סיבה (לא ברורה לחלוטין) המחשבה הזאת המשיכה להעסיק אותי: איך לעזאזל זה יכול להיות שאני כבר בת 30 ואף פעם לא הייתי באשדוד??

הצילומים הסתיימו בשעות הערב. הצלם נסע לירושלים ואני תכננתי לחזור לדירתי בתל אביב. אבל המחשבה הטורדנית לא הרפתה: "איך זה יכול להיות...???"



אולי המחשבה הטורדנית היא הסיבה לכך שבמקום ללכת לתחנת אוטובוס שתיקח אותי לתחנה המרכזית של אשדוד, ומשם לתל אביב, נכנסתי לבניין המרכז הקהילתי אשר מחוצה לו היינו אני והצלם הגרמני שעה קלה לפני כן.

במרכז הקהילתי הלכתי בעקבות המוזיקה וכך מצאתי את עצמי בעיצומו של שיעור ריקודי עם רוסיים. עשרות זקנים רוסים רקדו בזוגות והבעת אושר עצומה על פניהם.

וכיוון שהמצלמה שלי הייתה עליי- אז צילמתי אותם.



כשיצאתי מחוג הריקודים הרוסים עצרתי בפיצוציה ליד לשאול אם כאן זו התחנה בה עוצר האוטובוס לתחנה המרכזית באשדוד. אלא מה- במקום לעלות על האוטובוס נשארתי בפיצוציה. צילמתי שם את המוכר וגם כמה גברים (שנראו לי די מפוקפקים מן הראוי להודות) אשר ישבו בפיצוציה בחוסר מעש. הם נראו די משועממים, זאת אומרת לפחות עד הרגע בו צלמת תל אביבית הזויה נפלה עליהם משום מקום...





לאחר שביליתי זמן מה עם יושבי הפיצוציה אחד מהם (שקודם אמר לי איפה התחנת אוטובוס) נזכר לגלות לי שבעצם התחנה המרכזית די קרובה ואני יכולה להגיע לשם ברגל. אז התחלתי ללכת.


בדרך הייתה עוד פיצוציה ושוב נכנסתי פנימה. הפעם רק עם השאלה "האם מותר לצלם.."...



וישר מהפיצוציות הגעתי ל'פצץ'- הפיצריה השכונתית. שם נחשפתי לסצנת הבילויים הלילית של הנערים באשדוד. יש לציין כי כל הסועדים בפיצרייה, כמו גם מכיני הפיצה והשליחים, היו מתחת לגיל 17.






אז בסופו של דבר לקח לי כ- 5 שעות להגיע מהמרכז הקהילתי ועד לתחנה המרכזית של אשדוד שהייתה כק"מ וחצי משם.

אני לא זוכרת בדיוק באיזה שעה הגעתי לתחנה המרכזית בסופו של דבר אבל אני כן זוכרת שזה היה בדיוק 5 דקות אחרי שיצא האוטובוס האחרון לתל אביב...


תגובה 1:

  1. אוי, אני מקווה שקיבלת את מה שחיפשת מאשדוד. סך הכול יש שם ים יפה. חבל שלא הצטיידת במפת אשדוד ואולי לא היית מפספסת את האוטובוס...איך הגעת בסוף הביתה?

    השבמחק