יום שלישי, 27 בדצמבר 2011

שיחות הר"ש / התשוקה והחיזור בלימוד תורה. הרב שג"ר בשיחה בלימוד בתורה של רבי נחמן מברסלב.


מישהו נכסף... הוא בחינת נקבא, יש את הכיסופים... שאדם נכסף. למה זה בחינה של נקבא? משום שהכיסופים הללו זה למשהו שמושך אותי, משהו שאני נכסף אליו. לגביו אני פאסיבי, בדרך כלל... הנקבא, היא תמיד, אפשר לומר, עמדה של תגובה. אדם הוא נכסף, נמשך - אלה הם כולם בחינה של נקבא... אחר כך הוא פתאום נענה, הוא רואה שאחר כך הדבר נכסף אליו, כבר חוזר אליו. זה יכול להיות גם בתורה, אדם לומד, ויש לו כיסופים להבין את מה שכתוב, יש לו את הכיסופים, ההשתוקקות, ככה, לתורה, לאותיות של תורה, לנועם של התורה, כיסופים מאד חזקים, כל מי שיש לו קשר לתורה יודע את זה.  

זה כיסופים שנמצאים בניגון של בחורי ישיבה, יש כל מיני ניגונים, אבל אפילו בניגון הקלאסי, שהוא בדרך כלל ניגון כזה עצוב... יש עוד שמנגנים את הניגון הזה כמו שביאליק אומר בשיר שלו... אני רואה שאתם יותר מדי רציניים, אז מה? ליונתן יש עוד את הניגון הזה, כליטוואק הוא בדרך כלל גם מזייף אותו קצת, אבל זה עדין נקרא ניגון... מכל מקום זה התורה, אדם נכסף לתורה, הוא מחפש שהתורה תפתח אליו, פתאום הוא רואה שגם התורה נכספת גם אליו. הדף גמרא, או התנא או האמורא, שהוא השתוקק להבין אותם, פתאום אתה רואה שלא רק אתה רוצה להבין את רבי עקיבא, אלא במובן מסויים רבי עקיבא רוצה שאתה תדבר אותו, אז הוא נפתח אליך גם כן, במובן מסוים זה תהליך שקיים. זו לא תחושה רומנטית.

אני חושב שהרב סולובייצ'יק מתאר את זה בקטע המפורסם שלו. הוא לומד את הרמב"ם ואז הוא רואה איך שהרמב"ם נלחם עם הראיב"ד או משהו כזה, וכל אחד רוצה לפתות את הרב סולבייצ'יק לצד שלו. הם נלחמים בינהם. אבל יש איזו תחושה כזאת שאתה נכנס, שאתה רוצה להבין את אביי ורבא. בשלב מסויים זה כבר לא איזה משהו אנונימי, זה הופך להיות אישויות שקוראות לך. רוצות בעצם שאתה, הם בעצם היו רוצים להכנס אליך, ובהקשר הזה זה התיובתא תדכר התחושה שהוא נענה, וזה דבר מאד נפלא, ההיענות... יש מצב שאני נכסף ומישהו נענה לכיסופים שלי, מגלה עצמו כנכסף אלי, הדבר הזה כפי שהוא אומר זה יוצר את העיבור והלידה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה