יום שני, 7 בנובמבר 2011

מעשה מטרמפ / רוני בר-לב

יום אחד, ביקש איצל'ה לחזור לביתו. בהגיעו אל הטרמפיאדה היה זה אמצעו של יום. השמש קופחת והרכבים מועטים. היה שם יהודי מבוגר עולה מרוסיה, שהיה שם גם, הגיע לפניו או לאחריו, אין זה משנה. כל אימת שעצר רכב, הגיש עצמו אל החלון וספק שאל, ספק הודיע: קריית ארבע?! כאשר הדגש הוא על ה'ארבע'. כאשר נענה בשלילה, פעם אחר פעם, היה מתפשט על פניו מבט נבוך, משתומם, הכיצד? והשמש קופחת, והרכבים מועטים.

אנשים באים והולכים, עולים ויורדים, איצ'לה ואיש קריית ארבע עודם שם. והנה כי כן, עצר רכב גדול, כסוף, נוצץ ברובו, ומשנפתח החלון אומר המנהיג אותו: קריית ארבע. איצל'ה שמח מאוד. הרוסי הוותיק דווקא לא התרגש, הוא שב ושאל והודיע: קריית ארבע?! והמנהיג הנהן, הרוסי אפילו לא פנה לאחור, עלה בכבדות והתיישב בקלות, ונסע הרכב לדרכו.

משום מה, רווח כעת לאיצל'ה, תקווה חדשה נעורה בליבו, ושוב רצה לחזור לביתו. לא עבר זמן והנה עוצר לידו רכב המסמן לו לבוא, איצל'ה נכנס מקדימה, ונזכר שלא בירר להיכן הרכב מגיע. המנהיג נראה לו מוכר, אך עייף מאוד, ואיצל'ה החליט שלא כדאי להטריד אותו, שלא יבזבז אנרגיה מיותרת וכך יגיעו בשלום. שני הטרמפיסטים עלו והתישבו מאחוריו, לא חדלו משיחתם הערה, ומפיצוח הגרעינים הרועש, ואיצ'לה הרגיש בגבו את ברכיו של האחד, למרות שמדובר היה בילד קטן מאוד. והנה הרכב נוסע ונבלע במנהרה, והמנהרה הארוכה משרה גם על איצל'ה את העייפות הניכרת ברכב. האור החזק מכה באיצל'ה עת יצא האוטו מן המנהרה, אל הגשר שבין שני המנהרות. לאחר שהתרגל אל האור, התבונן בנוף החולף במהירות על הרכב הנוסע, ולא זיהה את המקום. הוא רצה לפנות אל הנהג אך נראה היה שהלה עומד להירדם בכל רגע ממש, ורגלו נשענת בכבדות על דוושת הגז, ולא כדאי להפריע את ריכוזו הקלוש. איצל'ה חיפש שלטים שיגלו לו היכן הוא נמצא, והנה שלט ירוק גדול מודיע שהיציאה הבאה, לקריית שמונה, והגשר פתאום הפך לחד סטרי, וצווחות שיחת האחוריים באוזניו, והרכב דוהר, והנהג אך בקושי מרים את ראשו מעל חזהו. והנה שלט אחר, היציאה הבאה לקריית משה. איצל'ה שמתחיל להיות מוטרד ממש מכפות הרגליים של הילד מאחוריו שנחו על ראשו, וקליפות הגרעינים שעפו לכל עבר, הרהר בקריית משה וברב שגר שם, וחשב אולי לבקש מהמנהיג העייף שיעצור לרגע והוא ירד לבקר את הרב. אך לפני שהספיק לומר דבר או לבלום את שקית הגרעינים הלא ריקה שהושלכה עליו בטעות בחוזקה, היה אנוס לתפוס את פלג הגוף העליון של המנהיג שקרס לכיוונו. והרכב דוהר, והמגבים החלו לעבוד, והרדיו שעד כה בקושי הורגש החל פתאום לפעול ברעש גדול עד שהחלונות התנפצו מעצמת הרעש. והנה מחסום צה"לי, ומחסום משטרתי, ומחסום של חברת אבטחה, ומחסום של מג"ב, ומחסום ווטש של כמה נשים בשחור, ועל יד אנשי מג"ב כמה ערבים מורמי ידיים נבדקים, ועל יד הצהליי"ם כמה מתנחלים מחלקים עוגות, כולם עוצרים לפתע ממעשיהם ומסתכלים ברכב הדוהר אליהם בהשתאות. איצל'ה ראה את עיניהם מתכווצות ואת פיהם נפער בתדהמה, ההתנגשות הייתה בלתי נמנעת, שכן כולם עמדו צפופים על הגשר הצר. אך לאחר שהיטיבו ראות, נשמו כולם לרווחה, ונופפו בשמחה לשלום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה