יום רביעי, 14 בספטמבר 2011

מעשה מנס - רוני בר לב

פעם ישב הבחור החשוב והמתמיד התורני המצטיין ר' זימל'ה והגה בתורה, והנה התקשה בדבר פלא סמוך לאיש, ולא ידע מה הפשט. יגע ויגע ולא מצא, עד שנפל על עצה לסוע לרבו הרבני המופלג והוא יענה לו.

מה לעשות ולרש אין מרשרשים, חיפש בארנקו והעלה חרס בידו, חוץ מהחרס היה שם רק כרטיס חברותא המקנה הנחות לבחורי ישיבה בקניית מכונת גילוח כשרה למהדרין טפו ושאר מכשירי כתיבה.

מה יעשה ה'בטלן' והוא מבקש את התורה? שם אמונו בה' ויצא אל הרחוב, בא אל תחנת האוטובוס והנה אוטובוס, עלה והציג את הכרטיס חברותא שלו, והנה פלא הנהג מסמן לו שיזוז כבר פנימה, הוא מתישב והאוטובוס נוסע.

והנה באחת התחנות עולה קונדוקטור, זה שבודק את הכרטיסים ומבזה קשות את מי שאין לו. וזימל'ה קשישא לא יודע מה לעשות. מכווץ בכסאו יושב ממתין לגזר דינו, והקונדקטור מתקרב, מפשפש בכרטיסים, והנה ניצב מולו, מעיין בכרטיסו, ומסתכל על זימל'ה, הלוך וחזור, מעלה ומטה, וכל מבט כמו מחט בפניו של זימל'ה, לבסוף תוחב הכרטיס בידו בחזרה וממשיך הלאה, ויורד.

זימ'לה נושם לרווחה ומודה לה' על נס בתוך נס, מביט על הכרטיס חברותא שלו, ולא מאמין, הרי זה כרטיס חופשי חודשי אמיתי! בא לגרד את זקנו בתמיהה כדרכם של מקשנים, והנה אין לו זקן! בא להיטיב את כיפתו כדרך החרשנים, והנה היא קטנה וסרוגה.

אוי גיוועלד! צועק זימל'ה, מבטו סב אל החלון ורואה שהוא בדרך לא דרך, המון מכוניות רוגשות סביב, במהירות מופלגת סכנת נפשות ממש. סביב האוטובוס העירוני שלקח זימל'ה כדי לפגוש את רבו, אוטובוס מהדרין בו הנשים יושבות מאחור, והנה לפניו אישה, ומאחוריו פריצקה, והדרך לא דרך אלא כביש מהיר בין ערים. זימל'ה שלא יצא מעודו מירושלים עיר הקודש, גיוועלד! רץ אל הנהג ושאלו, לאן אתה נוסע? כמו תמיד, אמר הנהג, לאוניברסיטה!

זימל'ה החויר, חש מחנק, והנה נפתחת הדלת והוא נבעת החוצה. והנה שער האוניברסיטה, שכל באיה לא ישובון, ה' ישמרני, המילים הדהדו בראשו אך השפתיים ערלות ממאנות לומר המילים. 'אפילו להתפלל אינני יכול' אומר זימל'ה. והנה שני בחורים פריצים אוחזים בצדדיו וצווחים באוזניו שעוד מעט תתחיל ההרצאה ואין לאחר, (בדיעבד מסתבר שאחד מהפריצים לא היה אלא נערה אלא שהיתה מסופרת קומי ומגפיה היו מסומרים ולכן טעה בה, ולטובתו טעה בה שאילמלא טעות זו היה מתעלף מיד) .

והנה הוא ניצב בחדר הרצאות, ומולו עומד מרצה גלח ממש, פניו בוהקות 'א שטיק חזיר' מציינת סבתו של זימל'ה במחשבתו, והוא מצווח כמו שד דברי כפירה, מחרף ומגדף מערכות מערכות, והנה מתוך נסיונו של זימל'ה שלא לשמוע דבריו, הוא שומע את המרצה מדבר על קושייתו, ומתרץ אותה בכמה אופנים, האחד מראה פנים שוחקות להלכה, השני לאגדה, השלישי לתורת הסוד, והרביעי לעתיד לבא.

וכשסיים דבריו, עמדו כולם ומחאו כף אל כף ויצאו בריקודים, והחל לרדת גשם, וברקים ורעמים, ואיש אחז ברעהו והשמחה היתה רבה, וזימל'ה משוגע ממראה עיניו, צעק צעקה גדולה ונוראה שלא נשמעה כמוה מעולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה