יום שני, 29 באוגוסט 2011

שיחות הר"ש / הרב שג"ר על העצמי וחיי היומיום משעור בליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב

אני צריך לתת למציאות לדבר אלי. לא שאני מנסה לפרש אותה. אבל כל דבר יש לו שדר שמדבר אלי. אתה יכול לשאול מה זה אם זה בדבר או שזה אני או שזה בי, אבל זה לא משנה גם אם אני מקשר את הדברים הרי זו היתה האמת שלי, גם אם זה לא משהו חיצוני. בהקשר הזה אנו כן צריכים להיות חופשיים לקבל את אותן אמירות שכפי שאמרתי אתה יכול לפרש אותן כאמירות במציאות או כאמירות פנימיות שלך, אתה תקשר באופן מסוים אני אקשר באופן דבר באופן אחר, אבל זה אומר שזו המציאות שלך וזאת המציאות שלי, אבל זה לא הזיה.
פרשנות שהיא פרשנות סובייקטיבית והמקור שלה הוא לא נובע מתוך היראה הנמוכה מתוך הרגשי אשם אלא מתוך הדרור שאני נותר לעצמי, לנפש שלי, לנשמה שלי, להביע את עצמה את האמת שלה וכן הלאה. אם זה מתחבר זה מתחבר.
יכול להיות שקרו לי כמה דברים ופתאום יש איזשהו נצנוץ כזה שיוצר מן תבנית. שיוצר איזה פלאש שמאיר אותם, והבחינה בדבר, הוא לא נובע ממני אלא מהדבר עצמו. כמו שאתה לומד סוגיה, יש לך קושיה פה, והכל מבולגן ופתאום באה איזה נוקדה שיוצרת סדר מלכדת את הכל ונותנת תבנית. הדבר הזה נמצא גם בחיים ולא רק בסוגיה בגמרא. גם בחיים עצמם יש בהם את התבניות הללו, כמו שאני אמרתי, אני חוזר עוד פעם זה חשוב להדגיש שזה לא משנה אם זה במציאות או אצלי, משום שבסופו של חשבון זה משקף איזו שהיא אמת שהיא משמעותית לגבי... את הנראטיב עמו שהיום אומרים... ניכרים דברי אמת כמו שרש"י אומר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה