יום שני, 22 באוגוסט 2011

חבר מקומי

חבר מקומי / רוני בר לב

בכלל לא רציתי ללכת לחתונה הזאת, יותר נכון ממש לא רציתי. לא מכיר את הכלה, עם החתן לא דיברתי חודשים. "להשתתף בשמחה" כמו במצויין בהזמנה- לא נראה לי שזה התיאור של הנוכחות שלי שם. אין לי כח לחבר'ה שיהיו שם. החבר שלי – החתן היה מהסוג שאתה חבר שלהם באופן מקומי, לא משהו עמוק, לא רחב, מקומי- נכון לרגע נתון. אבל הרגע הזה התמשך הרבה זמן והקשר בינינו קיבל סטאטוס עצמאי. אז אנחנו חברים והוא מתחתן. והחבר'ה שלו היו חברים שלי בהקשר של החברים של החבר המקומי. אי אפשר לקרוא לזה דרגה שניה של חבר מקומי כמו שקורה עם החברים של החברים שלך בדרך כלל, כי כל החברות בינינו היא יוצאת מן הכלל וכל הנושא הוא חדש ואי אפשר ללכת איתו בדרכים הותיקות של הגדרות ישנות שיסודן בתבניות מוכרות. ואין לי כח אליהם. זה לא שיש לי איתם איזו בעיה, אבל הם בעניין אחר. לא העניין שלי. העניין שלהם די מרוכז בעיסוק המקומי בדברים, זה נחמד לסמול טוק, זוהי קרקע פוריה לצחוקים טובים, אבל איך שהוא אני יוצא משיחה כזו עם הרגשה יבשה. מה היה פה? אני שואל את עצמי. ברור שהתשובה היא כלום וזה לא שאני חייב שהתקשורת שלי עם אנשים תישא פירות ותציץ פרחים אבל יש בעניין המקומי הזה איזו שהיא תחימה נוראה של המחשבה. עד כאן ניתן לדבר ולא סנטימטר אחד יותר. אני נשאר בלי אויר.

יש לו אח, שהוא בחור טוב, ראש טוב, אבל תמיד הוא היה האח של החבר המקומי, מובן שזה לא יכול היה להמריא אף פעם. מוזר לי אבל אף פעם לא הייתי בבית של החבר שלי החתן. ודווקא הוא גר קרוב. זה חלק מהעניין המקומי. הקטע הוא שזה די מסקרן אותי איך הוא נראה במתחם ביתי סגור. זה מחוץ לקשר בינינו. בשבילי זו מציצנות ממש, תארו לכם מה זה, עד כמה אנו רחוקים אני והחבר המקומי שלי. אולי בגלל זה יש לי דחיה מהחתונה שלו, כי באירוע הזה הוא עומד למסד איזשהו קשר לא מקומי, וזה מחוץ לאלמנט של הקשר בינינו. זה לא שאני לא פתוח לשינויים והפתעות אבל זה לא יהיה בתוך הקשר שלנו שגם הוא קיים רק באופן מקומי, אלא עם מישהי שאני בכלל לא מכיר, תהיה פה חריגה בלתי אפשרית עבורי בקשר שלנו אם אני אשתתף בחתונה שלו. כי כל העניין של החברות המקומית המתמשכת הוא שהעיקרון שקושר אותנו יחד הוא זה שמפריד בינינו. זה שאנחנו עומדים יחד במקום אחד, יוצר את הקשר והוא זה ששומר עליו קפוא. והתהליך מזין את עצמו מכח התמשכות הקשר למרות שהתמשכות זו ריקה לגמרי ממשהו שיניע את הקשר. אין פה אהבה, אין פה גורל משותף אין פה אפילו חויה (מהותית) משותפת לשנינו, רק עמידה במקום אחד באופן מתמשך. ותנועה כזו של קישור שלו בקשרי חתונה מהוה עבורי חריגה אם לא פיצוץ של כל מה שאני מכיר אצלו.

הוא יכל לעצור את זה. הרי אנחנו כבר לא מתראים, כבר אין את הפעילות שהביאה לכל העניין הזה, נשאר רק הקשר שהיה וחלק מקום לעצמו, ורק המתין לאות אם לחדול אם לאו. אם הוא לא היה מזמין אותי עכשיו, כל העניין היה גווע כלא היה.

אבל הוא הזמין. אולי יש בזה איתות לשינוי מצדו בקשר לקשר? לא סביר. מה הטעם? חוץ מזה, מי אמר שאני בכלל רוצה בהתפתחות המרעישה הזו. הגם שאיננה כה מרעישה כי סוף סוף הכל נמדד בהקשר מאוד מקומי, או שאולי זה בדיוק העניין, להוציא את המדידה מההקשר המקומי? חבר טוב שלי סיפר לי שבזמן שהוא התחתן אז כל העולם היה נראה לו טוב. כל רחוק הפך לקרוב, ואחרי שתקופת החתונה עברה הוא היה קצת נבוך נוכח גילויי חיבה שגילה כלפי אנשים שלא היו במקום.

זה מה שמתרחש פה? ייתכן. אבל יש חילוק גדול בין החבר הטוב שלי לחבר המקומי שלי- החתן. כמה שהוא מקומי, זה לא אחד שיהיה נבוך מקשרים שקשר לצורך או שלא לצורך אי פעם. זוהי הנקודה הטובה של העניין המקומי, כשאתה מודד דברים בהקשר מקומי לא יכולה לקרות איזו שהיא קטסטרופה. העולם המקומי הוא די יציב ולא נתון לבאלאגנים רציניים.

נלך. אולי אחותו תחזור אליי .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה