יום שני, 8 באוגוסט 2011

שיחות הר"ש / הרב שג"ר בשעור על ההקדמה לתיקוני הזהר וחורבן הבית

החורבן גורם לאובדן התשוקה, לאובדן ההשראה.

כמו שרוזנצוויג מתאר, המצב של היציאה החוצה היא גאולה... הגאולה האמיתית וזה היחס שבין איש לבין אישה, שאני לא נמצא בשביל עצמי אלא יש לי בית. מהבחינה הזאת האמא, או האשה נתפסת אצל חז"ל כבית. היכולת של האשה בין השאר זה לקבל את האיש. זה בעצם נכון גם בין האיש לבין האשה זה יחס הדדי. זה שמשהו מקבל אותי זה עצמו הגאולה של האדם, משום שהאדם לא יכול לתת את האישור של עצמו לעצמו, הוא לא יכול להיות רק מתוך עצמו... הסובייקטיביות שלכודה בתוך עצמה, ברגע שיש משהו אחר שמקבל אותה בכך היא נחלצת מאותו מצב היא מצליחה לקבל את המציאות האינטימית שלה מבחוץ, זה בעצם המצב הטוב, המצב האמיתי של הבית. – את החלק הזה צריך להוציא.

הניכור עצמו הוא חלק מההתגלות, ולא עוד שהמטרה היא להביא את הניכור עצמו להתגלות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה